אילת אביר
M.A טיפול באמנות – מדריכה בכירה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT, תרפיה קבלה ומחוייבות – ACT
תחומי טיפול: חרדות, חרדה חברתית. הפרעה טורדנית כפייתית OCD.
הפרעת קשב וריכוז, אוטיזם, ויסות רגשי.
דימוי עצמי, טראומה ומשברי חיים.
הדרכת הורים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא תחום טיפולי ממוקד מטרה ומובנה לקשיים והפרעות ספציפיות.
בטיפול CBT המטופל שותף מלא ופעיל בהשגת מטרות הטיפול.
מחקרים מראים כי טיפול CBT הוא היעיל ביותר במגוון רחב של בעיות.
לאילו קשיים הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתאים:
- חרדה חברתית
- אובססיביות/כפייתיות OCD
- חרדה כללית
- פוביה ספציפית
- חרדת פרידה
- אילמות סלקטיבית
- קשיי ויסות רגשי
- קשיי קשב וריכוז ADHD
- אינקומפרזיס
טיפול בקבלה ומחויבות – ACT
גישה זו נולדה מתוך הגישה ההתנהגותית, ומתבססת עליה. שמה מתייחס למתח בין קבלה לשינוי, ואת הצורך לקבל את המתח הזה ולחיות עימו.
במוקד הגישה עומד ה"גמישושה": שישה מרכיבים, תהליכים טיפוליים, שמאפשרים לנו לחשוב על טכניקות וכלים בשביל להתמודד עם הסבל האנושי, ולפתח יכולת לגמישות פסיכולוגית, כלומר לחיות בתוך דרגות חופש גבוהות יותר.
קבלה – עוסקת בנכונות לחוות את החוויה שלנו על כל מרכיביה, גם החוויה הפנימית וגם החיצונית.
במילים אחרות "אנחנו לא רוצים לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר אלא להיות טובים יותר בלהרגיש".
הפרדה קוגניטיבית – המרכיב הקוגניטיבי, החשיבתי במודל.
מגע עם הרגע הנוכחי – פיתוח מיומנויות של מיינדפולנס.
עצמי ההקשרי – איך אנחנו תופסים את מי שאנחנו בהקשר גדול יותר מהתכנים שמרכיבים אותנו.
ערכים – המצפן שלנו בחיים, כיוון החיים שאנחנו רוצים לחיות, והאנשים שאנחנו רוצים להיות.
פעולה מחייבת – אם יש לי בהירות מה הערכים שלי, אפשר לגזור מזה את המטרות והיעדים שלי.
טיפול באמנות
טיפול באמנות הוא טיפול נפשי. הטיפול באמנות הינו מיזוג בין מגוון הזרמים בתחום האמנויות, לבין הפסיכולוגיה.
הטיפול באמנות מציע שפה נוספת, בלתי מילולית אשר מאפשרת למטופל ביטוי עצמי ורגשי, הן בצורה מילולית והן על ידי האמנות, יחד עם הליווי המקצועי והתומך של המטפל.
למי הוא מיועד
טיפול באמנות מיועד לילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד.
האמנות היא השפה הטבעית של ילדים ובאמצעותה הם מבטאים את עולמם הפנימי – רגשות, משאלות, ונושאים שמטרידים אותם בחיי היום-יום.
השימוש באמנות, במשחק ובכלים יצירתיים נוספים מסייע להנגיש לילדים את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.
טיפול CBT בשילוב טיפול באמנות נותן מחד מסגרת מובנית לעבודה הטיפולית ומאידך מאפשר מרחב ויצירתיות ומותאם לעולמו הייחודי והפנימי של כל אחד ואחת.
השילוב בין הגישות מחבר בין המרכיבים: הקוגניטיבי, לרגש, לתחושות ולפעולה שלנו, מה שהופך את הטיפול לחוויתי ומשמעותי.
בטיפול באמנות וגם בטיפולי CBT כמו ACT יש עבודה עם דימויים ואמצעים חוויתיים.
בטיפול CBT בשילוב אמנויות אנחנו יוצרים בעצמנו דימוי משלנו, זה יכול להיות ציור, שיר או הצגה.
השימוש באמצעים אמנותיים ממחיש ועוזר להבין את הבעיה, את הקושי שבגינו אדם פונה לקבל עזרה וטיפול.
הביטויים היצירתיים מהווים גם את הפיתרון.
הציור, המוסיקה והתנועה הם אסטרטגיות חווייתיות להתמודדות והפחתת המצוקה.
זהו החיבור בין שפת הנפש לשפת הגוף.
אני מאמינה
אני רואה בטיפול בראש ובראשונה מקום בטוח עבור הפונה, בו יוצרים קשר של אמון, קבלה וביטחון.
אני מאמינה בשילוב בין הגישות ובכך שהחיבור ביניהן הופך את הטיפול ליעיל, חוויתי ומשמעותי.
אני מאמינה כי חשוב להגדיר ביחד עם המטופל את המטרה הטיפולית וזאת על מנת שהטיפול יהיה ממוקד מטרה בקשיים ובהתנהגות הבלתי מסתגלת.
בטיפול בילדים ונוער, ההורים שותפים מלאים לתהליך ולכן הדרכת הורים היא חלק משמעותי בטיפול, מתוך אמונה שליווי והבנת התהליך הם חלק משמעותי בהצלחת הטיפול.
ניסיון
בוגרת לימודי פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, ביה”ס ל-CBT פרט, משפחה, קהילה.
בעלת תואר שני בהצטיינות בטיפול באמנות – אוניברסיטת חיפה.
מומחית תחום אבחנות נפשיות וASD – משרד החינוך.
עובדת מעל 15 שנים במשרד החינוך – טיפול בילדים ובני נוער עם הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות, קשיי למידה, הפרעת קשב וריכוז וASD.
מדריכת סטודנטים לטיפול באמנות במכללת לוינסקי ואוניברסיטת חיפה.
עבדתי ביחידה להתפתחות הילד בקרית אונו ואת ההכשרה המעשית עשיתי בשירות הפסיכולוגי של אבן יהודה.
אני מדריכה מוסמכת וחברה ביה"ת (www.yahat.org) משנת 2008.
שאלות נפוצות
אורך המפגשים
מסגרת הטיפול היא של פגישה שבועית בת 50 דקות.
פגישה ראשונה
מטרת הפגישה היא בדיקה משותפת האם אני יכולה לעזור והאם טיפול CBT וטיפול באמנות הוא הטיפול המתאים. בטפול בילדים ונוער, הפגישה הראשונה מתקיימת עם ההורים ונועדה לבירור סיבת הפניה ולמה דווקא מתעורר כעת הצורך בטיפול.
כיצד מתנהל הטיפול?
קיימת חשיבות רבה לשמירה על הרצף הטיפולי וכן על הקביעות של היום והשעה של הפגישה הטיפולית.
שמירה על הרצף והקביעות מאפשרת למטופל לפתח תחושת ביטחון, תחושת שייכות ויצירת רצף והמשכיות בקשר הרגשי עם המטפל.
תחומי טיפול
הפרעות חרדה
- חרדה חברתית – פחד מדחייה, לעג ובוז (הימנעות ממצבים חברתיים).
- חרדת פרידה – פחד להישאר ללא ההורים (להישאר לבד בבית, לישון אצל חברים).
- הפרעת חרדה מוכללת – דאגה קיצונית (דאגה לשלום המשפחה, חשש מתמיד מאסונות).
- התקפי חרדה – התקף המגיע באופן פתאומי וכולל תסמינים גופניים ניכרים (תחושת מחנק, דפיקות לב, בחילה).
- פוביה – חרדה ממוקדת (פחד מכלבים, חרקים).
החרדה משפיעה עלינו בשלושה ערוצים: על הגוף, המחשבות וההתנהגות שלנו. טיפול CBT מתמקד בשלושת המימדים האלה: לימוד של טכניקות להרפיה והרגעה עצמית, טיפול בדפוסי חשיבה המשמרים ומחזקים את החרדה. תרגול וחשיפה הדרגתית ומבוקרת לאותם מצבים מעוררי חרדה.
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
להפרעה טורדנית כפייתית (OCD) שני מרכיבים מרכזיים. האחד: מחשבות חוזרות ובלתי רצוניות (אובססיות). דוגמאות נפוצות למחשבות כאלה יכולות להיות: ליכלוך וחיידקים, דבר נורא שיכול להתרחש, סימטריה ודיוק.
השני: כפייתיות, שמתבטאת בפעולות כמו רחיצת ידיים מופרזת, מקלחות ארוכות, חיטוי משטחים, וגם בדיקות חוזרת ונשנות. בדומה למבוגרים, שכיחות OCD בילדים ונוער נעה בין 1% ל3%.
הטיפול בOCD מורכב ממתן ידע על מודלים קיימים המסבירים את ההפרעה וטיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP).
בטיפול לומדים להימנע מהתגובות הכפייתיתיות ולהחליף אותם עם התנהגויות חדשות, מועילות יותר.
חרדה חברתית
רוב האנשים חווים ביישנות וחרדה במצבים חברתיים שונים: הרצאה בפני קהל, מסיבה, דייט ראשון וכו'.
מתי ביישנות הופכת ללא בריאה? כשהיא מופרזת, נחווית כלא הגיונית, בלתי נשלטת, גורמת למצוקה ומשבשת את התפקוד.
חרדה חברתית היא תופעה שכיחה, אך לא מספיק מאותרת.
הילדים שהופכים לבוגרים, מסתובבים עם תחושה קשה של החמצה בתחומי חיים של זוגיות, חברויות והתפתחות מקצועית.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נמצא יעיל לטיפול בחרדה חברתית. גישה טיפולית זו מתמקדת בשינוי המחשבות הקשורות לחרדה והסתגלות הדרגתית למצבים מעוררי החרדה.
מיומנויות חברתיות
אנחנו יצורים חברתיים מעצם טיבענו, אנחנו חיים רוב שעות היום בתוך חברה, אם זה בבית הספר, בעבודה, ובחיק המשפחה. ישנם ילדים ,מתבגרים ומבוגרים שמתקשים בסיטואציות חברתיות.
החוויה של ילדים המתקשים במצבים חברתיים, דומה עבורם להגעה לג'ונגל או לארץ לא מוכרת. שהחוקים והכללים בה לא ברורים.
הסיבות לקשיים אלו, יכולות להיות מגוונות: קושי בשליטה עצמית וויסות עצמי, קושי בכניסה לסיטואציה חברתית, לקות למידה חברתית או תחושת ערך עצמי נמוכה.
ישנן מיומנויות חברתיות שחשוב לרכוש: היכולת ליזום ולהכנס לקבוצה פועלת, היכולת להכיר ולזהות את הרגשות שלי ושל האחר, ללמוד לשלוט בעצמי ולהתמודד באופן יעיל עם עלבון.
טיפול בגישת CBT ,מתמקד בהבנה קוגניטיבית של המיומניות החברתיות, חשיבותם לקשרים חברתיים ותרגול המיומנות.
טיפול CBT עובד על פיתוח וחיזוק כישורים חברתיים אלה. הוא מאפשר להחזיר, לחזק וליצור תחושת ביטחון ומסוגלות חברתית.
רגישות לדחייה
רגישות לדחייה (Rejection Sensitivity) הינה נטייה לעיבוד קוגניטיבי-רגשי של הפרט המאופיינת בתפיסת מצבים חברתיים כדחייה, נטייה לציפייה לדחייה ותגובת יתר לדחייה. במיוחד מכיוונם של אנשים משמעותיים: הורים, אחים, קבוצת השווים, מורה משמעותי והיא ניכרת בעיקר בתקופת ההתבגרות.
גיל ההתבגרות הוא שלב בחיים שבמהלכו סוגיות של קבלה ודחייה על ידי קבוצת השווים ומורים בולטות במיוחד.
המתבגר הרגיש לדחייה מתמקד בחיפוש אחר רמזים לדחייה בסביבתו, הוא נוטה לפרש כל התנהגות לא ברורה, עמומה או שלילית של האחר כדחייה וכן קולט גירויים מהסביבה באופן סלקטיבי (התעלמות מאותות של קבלה וקליטת סימנים ורמזים המשקפים דחייה), גם במצבים שאין בהם משום דחייה ממשית.
רגישות זו מעוררת ומאיצה תחושה חזקה של מתח ועוררות שלילית אשר מביאה לתגובה הגנתית הלובשת צורה של תוקפנות כלפי הסביבה או לחילופין תגובה של הימנעות מן הסביבה והתכנסות פנימה. משפורשה התנהגות מסוימת כדחייה, הרגיש לדחייה יחוש מצוקה אשר תוביל אותו לנקוט תגובת יתר רגשית כגון כעס, עוינות, קנאה או דכדוך וחוסר תגובה רגשית.
כתוצאה מן התגובה ההתנהגותית, מגיבה הסביבה באופן שלילי כלפי הרגיש לדחייה, כשתגובת הסביבה מעצימה את חווית הדחייה, מאששת אותה ובכך מתחזקת הציפיה לדחייה. החזרתיות של מעגל הדחייה יוצרת פגיעה בערך העצמי של האדם וגורמת לפגיעה בתחושת המסוגלות החברתית.
הפרעת קשב וריכוז
טיפול באמנות בשילוב טיפול CBT הינו כלי יעיל בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז, עוזר בהתמודדות עם מיקוד ומוסחות וכן חיזוק הערך העצמי.
מיומנויות ויסות עצמי וניהול כעסים – בטיפול CBT בשילוב אומנויות לומדים כלים ודרכים להתמודדות עם תסכול וכעס.
טיפול בטיקים
טיקים היא תופעה שקיימת בשכיחות אצל ילדים. כנראה בין 10 ל 15 אחוזים מהילדים סובלים מטיק זה או אחר בשלב כלשהו בילדותם. התחושה שאני לא לבד ולא היחיד שיש לו את זה היא חשובה עבור ילדים אלו, השימוש באמצעים מוחשיים כגון סרטים וספרים, מדגים לילד ולסביבתו, המשפחה, חברים ובית ספר. עם מה ילד עם טיקים מתמודד ויכול לשפר את הדימוי העצמי של הילד.
מידע וחינוך בנושא חשובים מאוד כי ילד עם תסמנות טורט / הפרעת טיקים, מתמודד עם מצב מורכב והוא צריך התגייסות מערכתית של כל הגורמים שמקיפים אותו.
כשהטיקים מפריעים לתפקוד היום-יומי וגורמים למצוקה רגשית, חשוב לדעת שישנו טיפול התנהגותי ממוקד ומכוון טיקים שנקרא CBIT והוכח כיעיל בניהול הטיקים.
בטיפול CBT בטיקים, המטופלים לומדים לזהות את הדחף המקדים לטיק, לרוב עקצוץ או תחושה אחרת כלשהי של אי נוחות, ולהחליף אותו בתגובה אחרת.
חרדת בחינות
חרדת בחינות היא חרדה מצבית, היא שכיחה למדי ומתעוררת במצבי הערכה.
ישנם גורמים המשפיעים על רמת החרדה: תלמידים עם מאפייני חרדה ובעלי ראיית עולם פסימית יותר, העבר וההיסטוריה הלימודית וכן מערכת התמיכה העומדת לצידו של התלמיד.
ישנה השפעה הדדית בין הישגים נמוכים וחרדת בחינות גבוהה. כלומר, חרדה גבוהה מורידה את ההישגים והישגים נמוכים גורמים לחרדת בחינות.
בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים, ההצלחה בלימודים נתפסת כחשובה מאד, משום שיש לה השפעה על העתיד האקדמי והמקצועי של אותו התלמיד.
בטיפול CBT בחרדת בחינות מטפלים בחלקים הקוגניטיבים הכוללים זיהוי מחשבות מכשילות, והרחבה למחשבות מציאותיות ומועילות יותר. בחלקים ההתנהגותיים, מתמקדים בהתנהגויות מועילות יותר סביב חרדת מבחנים.
הדרכת הורים
להתמקדות בעבודה טיפולית עם הורים יש יתרונות רבים: ההורה מכיר את ילדו הכי טוב, להורה הכי אכפת מילדו, ההשפעה של הורה על ילדו היא כל כך גדולה, מה שהופך אותו לסוכן כל כך מרכזי בשינוי.
מתי כדאי לפנות להדרכת הורים? כשעולה קושי מסויים שפוגע בתפקוד הילד, בבית, עם חברים או במסגרת שהוא נמצא בה. ואז יש צורך בחידוד או בפגישות ממוקדות עם ההורים.
כשהילד לא יתרם מטיפול ישיר בו, הוא צעיר מידי או חסר מוטיבציה לטיפול או לשינוי, ואז הטיפול נעשה באמצעות ודרך ההורים.
טיפול בחרדות אצל ילדים – פחדים בגיל הילדות הם חלק מהתפתחות נורמאלית ותקינה והם לרוב נוטים להפתר עם הזמן.
מתי החרדה נחשבת "לא נורמטיבית"? כאשר העוצמה, תדירות ומשך גבוהים מהרגיל וישנה פגיעה בתפקוד. לדוגמא, כשהפחד שהילד מציג אינו מותאם לסיטואציה, או כשהפחדים והחרדות משפיעים על התפקוד החברתי והלימודי שלו.
ישנם סימנים שעשויים להעיד על כך שילדכם סובל מחרדה: אם הוא דאגן – מוטרד מדברים רבים, שואל הרבה שאלות, ומתקשה להתרכז, נמנע מפעילויות, נצמד אליכם, או נצמד לשגרתי ולמוכר. מתלונן על כאבים גופניים – כאבי ראש, כאבי בטן, קשיי שינה או קוצר נשימה. ישנן פעילות חזרתיות וטכסים.
חרדה היא בין הסיבות השכיחות בגינם פונים לטיפול. שכיחות הפרעות חרדה בילדות מוערכת בין 5.7% ל 17.7%.
טיפול באוסידי אצל ילדים – שכיחות OCD בילדים ונוער נעה בין 1% ל3%.
לסימפטומים של OCD יש השפעה רבה על חיי הילדים וסביבתם הקרובה.
הם נוטים לערב את בני המשפחה ולהתיש אותם בטכסים שלהם. כמו כן, הם סובלים מתחושות של בדידות ובושה. תגובות של רגזנות, וכחנות ואפילו אלימות כלפי הסביבה. ילדים ונוער עם מאפיינים של הפרעה זו, יתקשו למלא משימות בבית ספר ובכלל בתפקוד היומיומי.
הגישה הטיפולית היעילה ביותר לטיפול בהפרעה טרדנית-כפייתית היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT – פרוטוקול ERP). החלק הראשון בטיפול הוא מתן הסבר פסיכו-חינוכי לילד. ילדים מתמודדים הרבה יותר טוב עם ה-OCD כאשר הם מבינים שאין זה אשמתם והם אינם לבד עם הבעיה הזו. משך הטיפול הוא דירוג של הפחדים והטכסים, וחשיפה הדרגתית לאותם מצבים שכיחים שבהם הם מופיעים.
אילמות סלקטיבית
אילמות סלקטיבית היא הפרעה המאופיינת בחוסר יכולת לדבר במצבים חברתיים מסויימים, למרות יכולת לדבר במצבים אחרים. ברוב המקרים הילדים מדברים בבית עם בני משפחה קרובים, אך לא מדברים מחוץ לבית ו/או לא מדברים עם אנשים מחוץ למשפחה. לעיתים הילדים אינם מדברים רק עם קבוצת אנשים מסויימת (מדברים עם מבוגרים אך לא עם ילדים, או להיפך).
הסלקטיביות של האילמות מצביעה על כך שאין זו הפרעה ביכולת השפתית. אילמות סלקטיבית גורמת באופן ברור לפגיעה בתפקודים החברתיים והחינוכיים של הילד ובאיכות חייו.
טיפול CBT באילמות סלקטיבית מתמקד בשילוב של מרכיבים קוגניטיביים (זיהוי דיבור פנימי ושינוי מחשבות) ושל מרכיבים התנהגותיים (חשיפה, חיזוקים).
להדרכת הורים תפקיד מרכזי בטיפול באילמות סלקטיבית.
סירוב בית ספר
להיות תלמיד, מהווה זהות מרכזית אצל ילדים ובני נוער. הם משקיעים זמן ואנרגיה בלימודים, והדימוי העצמי שלהם מתעצב מהישגים לימודיים ומהמצב החברתי שלהם.
סירוב בית ספר נע על הרצף, בין תלמידים שמגיעים לבית ספר אחרי לחצים של ההורים, לבין כאלה שלא משתתפים בשיעורים או לא מגיעים בכלל לבית הספר.
ילדים הנוטים לסרבנות בית ספר, ככל הנראה נמצאים במצוקה מסוימת סביב ההגעה לבית הספר או הלמידה: ילדים עם לקויות למידה, ילדים שמציקים להם בבית ספר. ישנם כאלה עם בעיות במשפחה או בעיות רפואיות או שסובלים מחרדה ודיכאון. לכן חשוב להבין מה בשהות בבית הספר כל כך בלתי נסבל עבורם.
הסיבות יכולות להיות שונות, אבל מה שמשותף לילדים האלה, שמתקשים לחוות רגשות שליליים בבית הספר, סביב הלמידה או החלק החברתי. בנוסף, הם מרוויחים מההישארות בבית, תשומת לב מההורים ופעילות מהנה יותר בבית כמו צפייה במסכים. התוצאה היא, שהם רואים עצמם פחות כתלמידים ופחות מקבלים את סמכות ההורים שלהם.
זיהוי מוקדם מאד חשוב במקרים האלה, על מנת שיחזרו כמה שיותר מהר לתפקד והאחריות פה היא של ההורים ושל בית הספר.
סימני אזהרה הם: היעדרויות מרובות, איחורים, בקשות להתקשר להורים במהלך היום ותלונות על כאבים שונים לפני בית ספר. שיתוף פעולה מלא נדרש ושמירה על קשר רציף בין הבית לבית הספר, כשהמסר הוא: גם אם הנוכחות והתפקוד הלימודי הוא חלקי, את/ה עדיין נשאר/ת תלמיד/ה.
מאמרים
- הפרעות חרדה בילדות על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית
- Adolescents' Rejection Sensitivity as Manifested in Their Self-Drawings
Limor Goldner, Shira Carren Sachar & Ayelet Abir (2018). Art Therapy, 35:1, 25-34, DOI: 10.1080/07421656.2018.1459103 - Adolescents’ True-Self Behavior and Parent-Adolescent Boundary Dissolution: The Mediating Role of Rejection Sensitivity
- How do I look? Parent–adolescent psychological boundary dissolution and adolescents’ true-self behavior as manifested in their self-drawings
צרו קשר
טלפון נייד: 054-8367376
מייל: ayeletabir@gmail.com
פייסבוק:
טיפול Cbt וטיפול באמנות – אילת אביר
הטיפול ניתן בקליניקה פרטית בכפר סבא.